תקציר: בשנים האחרונות, הימין בבריטניה מתמקד במוטיב מרכזי שנישא בפי רבים ממפגיניו: התפיסה שבריטניה "נכבשה" למעשה על ידי המהגרים, וכי הרשויות והשלטון השלימו עם מציאות זו. נרטיב זה מבטא חרדה עמוקה של חלקים מהחברה הבריטית כלפי שינויי דמוגרפיה ותרבות, ומעלה שאלות מהותיות על זהות לאומית, ריבונות ועל גבולות המדינה המודרנית. האליטה מצידה בטוחה שהבעיה היא בעצם בימין...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ההפגנות בבריטניה הן נושא מרתק ומורכב, והן משקפות את הקונפליקטים החברתיים והפוליטיים במדינה. הימין יצא לרחוב אחרי זכיית הלייבור בשלטון, בתחושה שהמלחמה על בריטניה אבודה, כיוון שקברניטי המדינה השלימו למעשה עם תהליך הפיכתה ל'מדינת שריעה'. על כן, הם מבקשים לחייב את הקברניטים לעצור את ההגירה ואת התפשטות האסלאם במדינה.

המוטיב המרכזי שנישא בפי המפגינים הוא שבריטניה "נכבשה" על ידי המהגרים (ראו המחשה בכרזה למטה), וכי הרשויות והשלטון השלימו עם מציאות זו.

נרטיב זה מבטא חרדה עמוקה של חלקים מהחברה הבריטית כלפי שינויי דמוגרפיה ותרבות, ומעלה שאלות מהותיות על זהות לאומית, ריבונות ועל גבולות המדינה המודרנית.

כרזת המחאה למטה, הלקוחה מדף הטוויטר של Paul Golding, מבטאת חרדה זו היטב:

חרדה דמוגרפית ופחד מאיבוד הריבונות והזהות הלאומית

השימוש שעושים מפגיני הימין בבריטניה במושג "כיבוש" נובע פחד עמוק מהשינויים הדמוגרפיים שעוברת בריטניה. ההגירה המסיבית ממרכזים כמו המזרח התיכון, אפריקה ואסיה, בעידן של משברים פוליטיים וכלכליים, נתפסת על ידיהם - במידה רבה של צדק - כאיום על זהותה התרבותית והלאומית של המדינה, מה עוד שהמהגרים מצהירים בפה מלא על כוונתם לעשות זאת (ראו הפרק הבא).

הרעיון שהשלטון "משלים" עם המציאות הזו מבטא תחושת חוסר אונים של קבוצות אלו כלפי המדיניות הממשלתית. מבחינתם, ההגירה ההמונית איננה חברתית טבעית, אלא תוצאה של כישלון מערכתי של השלטון הבריטי להגן על גבולותיה. הם רואים בלאומיות ובריבונות ערכים עליונים שאסור לאבד, שההגירה מאיימת לשחוק את עקרונותיהן הבסיסיים ולהחליש את האוכלוסייה ה"מקורית" (ראו הכרזה למטה, הלקוחה דף הטוויטר של Europe Invasion):

המהגרים אינם מסתירים את תביעתם להפיכת בריטניה ל'דאר אל אסלאם', ולמדינת שריעה:

לזכותם של המוסלמים, יש לציין, הם אינם מסתירים את כוונותיהם. בתפיסה הבסיסית של האסלאם, כל העולם צריך להיות מדינת שריעה מוסלמית - דאר אל אסלאם - ללא ישויות מדינתיות מתחרות. לכן, העולם מחולק לשניים: לאותו חלק שכבר מוחזק ע"י האסלאם, ולחלק שעדיין לא, שחובתם העליונה של המאמינים לצרפו לטריטוריה האסלאמית. בחלק זה (דאר אל חארב - בית המלחמה), חובתו העליונה של כל מוסלמי היא להילחם על מנת להרחיב את דר אל אסלאם. זה יסוד הג'יהאד. זה ייעודו. זו מלחמת קודש: דרך האל. "סביר אללה". אסורה שם הפסקת המלחמה. זו מלחמת נצח. הכל שם מותר ומופקר. הפקרות מוחלטת.

ההכחשה הפרוגרסיבית

אמיתות אלה, המוכרות כבר לרוב האוכלוסייה בישראל, רחוקות מאוד מהכרתה של האליטה הבריטית הפרוגרסיבית, המבקשת סדר חדש גלובלי תוך ניתוץ מסגרות קיימות כמו מדינה, ריבונות, לאום, דת וכדומה. בתפיסתה, למרות שהדרישה להקמת 'מדינת שריעה' נתפסת לכאורה ככאיום על הסדר הליברלי בבריטניה, זו תופעה שולית, שאינה מייצגת את כלל המוסלמים או המהגרים בבריטניה. היא נובעת בעיקר מהקצנה של קבוצות מיעוט רדיקליות בלבד בתוך הקהילה המוסלמית, שמבקשות לקדם את תפיסת עולמן הדתית-פוליטית במסגרת החברה הבריטית. הם מסברים אותה כנובעת מסיבות של קיפוח חברתי וכלכלי, ומדברים על "תחושת הניכור והניתוק" של קבוצות מסוימות מהזהות הלאומית הבריטית, הנובעת מקשיי הסתגלות למערכת החוק והערכים הבריטית, המתבססת על הפרדה בין דת ומדינה ועל תפיסות ליברליות של זכויות הפרט. במקרים קיצוניים, תחושת הניתוק הזו מובילה לרצון להקים חברה שבה החוק הדתי מהווה את הבסיס לחיי הציבור.

לטעמן של האליטות, החברה הבריטית היא שאשמה בדרישה להקמת מדינת שריעה עולה, כי היא שגרמה עוול למהגרים, ומזלזלת באמונותיהם ובערכיהם הדתיים. הם חשים שהפריבילגיה התרבותית הבריטית שולטת ומכתיבה את אורח החיים בצורה שאינה מאפשרת להם לממש את אמונתם. עבורם, מדינת שריעה היא הדרך להבטיח שהערכים והחוקים שלהם יכובדו בצורה מלאה, ולא יידחקו לשוליים במסגרת הסדר הליברלי [ראו בהקשר זה את המאמר: המערב בוער והפרוגרסיביים מאשימים את הימין. הכיצד?].

טיעון נוסף הנובע מתחושת האשמה הוא שהדרישה להקמת 'מדינת שריעה' הינה תגובה נגדית לעלייה באסלאמופוביה ובביקורת על הקהילה המוסלמית. חלק מהמהגרים רואים את הקמת מדינת השריעה כאקט של התנגדות לסביבה עוינת וכדרך להיאבק במתח הגובר בין המוסלמים לבין החברה הבריטית הרחבה, שעל פי ראותם אינה מכילה מספיק את התרבות המוסלמית [ראו בהקשר זה את המאמר: תרבות האשמה. דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות].

בדומה למתרחש אצלנו, הימין הבריטי השתחרר לחלוטין מהממבו ג'מבו הפרוגרסיבי הזה. תשובתו למהגרים ברורה (ראו את הכרזה למטה): רוצים חוקי שריעה? חיזרו הביתה!

דוגמאות נוספות של כרזות העוסקות ב'כיבוש' בריטניה ע"י המהגרים:

דוגמה ראשונה מדף הטוויטר של Europe Invasion:

דוגמה שנייה מדף הטוויטר של Europe Invasion:

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים: "הכל על שיטור בחברה רב תרבותית".
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: תרבות האשמה. דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: המערב בוער והפרוגרסיביים מאשימים את הימין. הכיצד?

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכל על שיטור בחברה רב תרבותית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/7/22.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), תרבות האשמה. דיסוננס קוגניטיבי אליטיסטי והשלכותיו החברתיות-כלכליות, ייצור ידע, 19/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), המערב בוער והפרוגרסיביים מאשימים את הימין. הכיצד? ייצור ידע, 17/8/24.